22.02.2026
מרכז כנסים וואהל סנטר, אוניברסיטת בר אילן
בהנחיית .....................................
לו"ז הכנס
08:30
התכנסות, רישום, כיבוד בוקר.
09:30
דברי פתיחה וברכות.
טלי ארז, מנכ"לית עלם.
פרופסור סופי וולש, ראש המחלקה לקרימינולוגיה, אוניברסיטת בר אילן.
10:00
מליאת פתיחה – דור על הקצה – אלימות ואי ודאות בעולם של בני ובנות נוער בישראל.
מדוע מואצת ומנורמלת האלימות בעידן הדיגיטלי וכיצד היא משתנה? | ד"ר הדס צור, המחלקה לקרימינולוגיה, אוניברסיטת בר אילן.
כשהקרקע רועדת – צעירים בחברה הערבית במציאות של אלימות מתמשכת | ד"ר סאמיר קעדן, מכללת בית ברל.
בני נוער מדברים זוגיות: בין פרפרים לנורות אדומות בקשר – ממצאים ממחקר בנושא אלימות בזוגיות בקרב בני נוער | פרופ' ענת בן פורת, בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר אילן.
מיתוס שני האחוזים – למה כל בני הנוער נמצאים היום על הקצה? | הרב שי פירון, יו"ר עלם.
11:15
מושבים לבחירה –
מושב 1
להתבגר במרחב הדיגיטלי – התמודדות עם מרחבים בעלי פוטנציאל לאלימות ופגיעוּת.
יו"ר המושב: פרופסור מירן בוניאל נסים, יועצת הנשיא להוגנות מגדרית, החוג לחינוך המכללה האקדמית עמק יזרעאל.
המרחב הדיגיטלי מהווה כיום זירה מרכזית ובלתי נפרדת מעולמם של בני ובנות נוער בישראל, המשמשת כמרחב של קשר, נראות ושייכות, אך בד בבד טומנת בחובה אי-ודאות וחשיפה לאלימות ופגיעה. מושב זה מבקש לבחון את הדינמיקה המורכבת של התבגרות בעידן הדיגיטלי דרך פסיפס של נקודות מבט מחקריות ויישומיות. במסגרת המושב יוצגו ממצאים מסקר ארצי על היקף הפגיעות המיניות ברשת וחסמי הדיווח בקרב צעירים; תיבחן מגמה חדשנית של פנייה לכלי בינה מלאכותית (AI) כמקור תמיכה חלופי לדמויות סמכות במצבי מצוקה; ויידון "פרדוקס המוגנות" בקרב אוכלוסיות קצה, תוך התמקדמות בנערות בסיכון במסגרות חוץ-ביתיות והפיכת הפגיעה הדיגיטלית לטראומה קולקטיבית. המושב ידגיש את הצורך במעבר ממודלים של אכיפה והגבלה למודלים של "שילוב טיפולי" וחוסן דיגיטלי, המגשרים על הפער שבין חוויות הנוער בשטח לבין המענים המקצועיים הקיימים.
בין חשיפה לשתיקה – פגיעות מיניות ברשת בעולמם של בני ובנות נוער וצעירים בישראל | ד"ר עו"ד כרמית קלר חלמיש ויעל טל-פואה, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית.
עם מי באמת מתייעצים בני נוער בעידן ה־AI?|קרין ביבס, יזמת ומייסדת "קריקט" – החבר הווירטואלי הראשון שלי.
נערות בסיכון והמרחב הווירטואלי – פרדוקס המוגנות במסגרות חוץ-ביתיות| פרופ' מירן בוניאל-נסם וליאת לוי, המכללה האקדמית עמק יזרעאל.
לא תופעת שוליים – מה קורה כשמיניות ברשת הופכת לפגיעה? | הדס דולב, קרימינולוגית קלינית ופסיכותרפיסטית מדריכה קלינית קבוצות לטיפול בפוגעים מינית, עמותת עלם.
מושב 2
"עד היום קטפתי פרח ממחר אקטוף ענן" – אובדנות ופגיעה עצמית בקרב בני ובנות נוער.
יו"ר המושב: ד"ר יוכי סימן טוב, מרצה באקדמיה, הקימה וניהלה את היחידה להתמודדות במצבי משבר, חירום ואובדנות בשפ"י, חקרה שבעים סיפורי חיים של תלמידים שהתאבדו
התאבדות נער/ה מפחידה, מטלטלת ובמהותה היא תמצית של חוויית החמצה. רבים עדיין מחזיקים במיתוס כי "מי שהחליט להתאבד-יתאבד בסופו של דבר", מיתוס שגורם הימנעות מלגעת בנושא, ללמוד אותו ולהשתתף באופן פעיל במאמצי המניעה.
במושב זה יוצגו הכאבים הנפשיים הקשים של בני נוער אובדניים והתנהגויות הסיכון, אך לצידם יוצגו מהלכי התערבות, טיפול ותוכניות מניעה, המוכחים כיעילים ועשויים לתת תקווה וחיים.
מניעת אובדנות בקרב מתבגרים ישראלים – התערבות חינוכית, מהפיילוט הראשוני דרך משבר הקורונה| ד"ר אלה שראל – מחלב, חברת סגל במכללה למנהל, הובילה את הכתיבה, הפיתוח והמחקר של התוכנית "בוחרים בחיים", הקימה את השדולה למניעת אובדנות בהשכלה הגבוהה.
קהילה מצילה חיים – תיאור מקרה של התערבות קהילתית ממוקדת במצבי סיכון ואובדנות| גל נסים-עמנואל, מייסדת ומנכ"לית עמותת מש"ה למניעת אובדנות.
אבדנות בקרב בני נוער – מהמחקר למניעה בקהילה| ד"ר ג'וי בנטוב, פסיכולוגית קלינית ומרצה בכירה במחלקה לחינוך מיוחד באוניברסיטת חיפה, מדריכה בתוכנית הלאומית.
שחזור כפייתי, מנגנוני הגנה ודפוסי הרס עצמי במצבי קצה בקרב בני נוער – מבט קליני אינטגרטיבי| רעות אלה, קרימינולוגית קלינית ופסיכותרפיסטית פסיכודינמית, דוקטורנטית חוקרת דיסוציאציה, התמכרות וטראומה במחלקה לקרימינולוגיה, בר אילן.
מושב 3
לחיות על קו השבר – הדרה, סיכון ונסיונות לחיבור בעבודה עם קבוצות מודרות בחברה הישראלית.
יו"ר המושב: ד"ר גילה אמיתי, ראשת החוג לקרמינולוגיה, מכללת עמק יזרעאל.
במושב נתבונן על מציאות חייהן של קבוצות בהדרה חברתית בישראל כחיים מתמשכים על “קווי שבר” חברתיים, תרבותיים ופוליטיים. ההרצאות יבחנו כיצד מעגלי הדרה מצטלבים עם מצבי סיכון, ניתוק וקושי ביצירת קשר, אך גם עם ניסיונות עיקשים לשייכות, משמעות ותקווה. דרך פרקטיקות מהשטח ומקרי בוחן בעבודה עם נוער חרדי במצבי קצה, נערות במסגרות חוץ־ביתיות המעורבות במין תמורת טובין, בני ובנות נוער מהקהילה האתיופית, ודור חדש של צעירים מבקשי מקלט, יוצג המתח בין מערכות ממסדיות, שיח ציבורי טעון וחוויות של הדרה מתמשכת, לבין האפשרות ליצירת קשר טיפולי, משפחתי וקהילתי מחודש. ההרצאות מדגישות מבט מערכתי ורגיש־הקשר, הרואה בהתנהגויות קצה, בסירוב לקשר ובהקצנה לא רק ביטוי של סיכון, אלא גם שפה הישרדותית וניסיון לשמר סובייקטיביות ושייכות. המושב מציע חשיבה המרחיבה את גבולות העבודה המקצועית עם אוכלוסיות מודרות, ומצביע על חדשנות, גמישות ועמידה אתית כמרכיבים חיוניים לפיתוח מענים משמעותיים במציאות של אי־ודאות, קיטוב ושחיקה.
"לצעוק בחלל ריק" – דור חדש של מבקשי מקלט בישראל| הדר פסיה אביאל, נעה ניברון, M.S.W, א.ס.ף.
הסללה לסיכוניות ומצבי קצה בקרב נוער משתלב מרקע חרדי|שני קפלן וד"ר אדר אניסמן, יוצאים לשינוי.
מעגלים של סיכון – הצטלבויות של זהות, הדרה וסיכון בקרב צעירים מהקהילה האתיופית| זוהר דמסה בלאו, אקטיביסטית לשינוי חברתי, זוכת פרס ניצן לאקטיביזם פמיניסטי מצטיין.
"נמות ולא נתגייס" כביטוי של סירוב לקשר: השפעת המתח המגזרי-פוליטי על נוער קצה חרדי בקורת גג "אתנחתא לבנים" | אמיתי אורון, M.S.W, מנהל אתנחתא לבנים, עמותת "אותות".
מושב 4
כעבור שנתיים – מציאות בה חירום הופך לשיגרה עבור בני נוער וצעירים בחזית המלחמה.
יו"ר המושב: ד"ר אורן כהן זדה, פסיכותרפיסט, חוקר ומרצה בתחום טראומה מורכבת.
שנתיים לאחר אירועי ה־7 באוקטובר, מתבהרת תמונה מורכבת של דור צעיר שגדל לתוך רצף מתמשך של טלטלות – ביטחוניות, חברתיות ונפשיות. עבור בני נוער וצעירים רבים, החירום חדל להיות אירוע נקודתי והפך לשגרת חיים, המעצבת את עולמם הרגשי, את יחסיהם החברתיים ואת תחושת הביטחון והעתיד.
המושב יבקש לבחון את ההשפעות המצטברות של השנים האחרונות על מצבם הנפשי של בני הנוער בישראל, דרך נתוני מחקר רחבי היקף, עדויות מהשטח והתבוננות קלינית וחינוכית. יוצגו התמודדויות של אנשי חינוך וליווי עם נוער מפונה במצבי קצה, השפעות הטראומה על התנהגויות סיכון ותוקפנות בקרב ילדים ובני נוער – מפונים ולא־מפונים – והקשר בין מצוקת ההורים לרווחת ילדיהם. לצד זאת, יובא מבט על תופעות משתנות בקרב צעירים בזירות תרבותיות, וכן יוצגו גם נקודות אור של חוסן וצמיחה פוסט טראומטית בקרב מי שחיו לאורך שנים בצל מתחים ביטחוניים. המושב יציע הבנה מעמיקה של המחירים, אך גם של המשאבים והאפשרויות להתערבות מיטיבה במציאות שבה החירום הוא השגרה
השפעת רצף הטלטלות בשנים 2019-2025 על מצבם הנפשי של בני הנוער בישראל | פרופסור יוסי הראל פיש, ראש תוכנית המחקר הבינלאומי על בריאותם ורווחתם של בני נוער, בהפקולטה לחינוך, בר אילן וחוקר ראשי HBSC ישראל.
אם יש שמיים חדשים, אז תני לי יד – התמודדות מדריכי נוער עם נערים ונערות בסיכון שפונו למלונות אילת וים המלח במלחמת "חרבות ברזל"| ד"ר אורן כהן זדה, פסיכותרפיסט, חוקר ומרצה בתחום טראומה מורכבת.
מסיבות כהגנה עצמית – על התופעות המשתנות בסצינת הטראנס מאז השביעי לאוקטובר | משה אלעד, מנהל "אנשים טובים", עמותת עלם.
תוקפנות ובעיות חברתיות בקרב ילדי מפונים ולא־מפונים לאחר מתקפת 7 באוקטובר – השפעת תפקוד ודחק פוסט טראומטי בקרב ההורים | ד"ר ליזה צבי, קרימינולוגית קלינית, מרצה בכירה, אוניברסיטת אריאל.
"נקודות אור" – חוסן וצמיחה פוסט טראומטית בקרב צעירים אשר גדלו בתנאי חשיפה ממושכת למצבי מתח ביטחוניים | סתיו זיו, דוקטורנטית בבית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב.
12:30
הפסקה וכיבוד.
13:00
מושבים לבחירה –
מושב 1
דור בקו האש: צרכים רגשיים ומצוקה נפשית של בני נוער בצל המלחמה וביום שאחרי.
יו"ר המושב: ד"ר ג'וי בנטוב, הפקולטה לחינוך אוניברסיטת חיפה.
מלחמת "חרבות ברזל" הציבה את החברה הישראלית בחשיפה לטראומה קולקטיבית מתמשכת, כאשר אחת האוכלוסיות הפגיעות ביותר בתוך משבר זה היא אוכלוסיית המתבגרים. בני הנוער, הנמצאים ממילא בשלב התפתחותי רגיש, נאלצו להתמודד גורמי דחק משמעותיים דוגמת איומי טילים, גיוס בני משפחה, ולעיתים אובדן. מושב זה מבקש להתמקד במצבם הנפשי של בני נוער בצל המלחמה ולאחריה, תוך התבוננות בצרכים והמענים הקיימים. המושב ישלב בין ידע מחקרי ואמפירי לבין תובנות ועבודה בשדה.
חשיפה למלחמה ודיכאון בקרב מתבגרים – תפקידן של חשיפה למלחמה ואסטרטגיות ויסות רגשי | פידא טרודי-בדר, פסיכולוגית חינוכית מומחית, דוקטורנטית במחלקה לחינוך מיוחד, אוניברסיטת חיפה.
"הרגשתי פחות לבד" – שימוש של מתבגרים בבינה מלאכותית יוצרת (GenAI) לצורך תמיכה רגשית | אסנת יפה-מנור, פסיכולוגית חינוכית מומחית מדריכה, דוקטורנטית בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה.
עבודה מבוססת מנטליזציה במרחב הבית ספרי | ורד אמזלג, מדריכה ומתאמת לימודי שדה, תל חי- אוניברסיטת קריית שמונה, דוקטורנטית באוניברסיטה העברית.
אתגרים והזדמנויות בעבודה עם צעירים במרחב המקוון – קו הסיוע של עמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) | לונה בן דיין, MSW, סמנכ"לית מקצועית עמותת סה"ר.
מושב 2
"בואי ואראה לך מקום שבו עוד אפשר לנשום" – התערבויות טיפוליות וחברתיות לקידום סוכנות והשתתפות של בני נוער במצבי קצה.
יו"ר המושב: פרופסור סופי וולש, מנהלת המחלקה לקרימינולוגיה, אוניברסיטת בר אילן.
במצבי חיים המאופיינים בפגיעה, הדרה, שליטה חיצונית וחוויות קצה – נשאלת השאלה כיצד ניתן להשיב לבני נוער תחושת בחירה, קול והשפעה על חייהם. מושב זה מבקש להתמקד בהתערבויות טיפוליות וחברתיות הממקמות את בני הנוער לא רק כמושא לטיפול, אלא כסוכנים פעילים בתהליכים המשפיעים על מציאות חייהם.
דרך מבטים מחקריים ויישומיים, המושב ידגיש את החשיבות של יצירת מרחבים שבהם ניתן "לנשום" גם בתוך מסגרות מגבילות, ויציע תובנות מעשיות לפיתוח מענים המקדמים סוכנות, הקשבה ושיתוף אמיתי של בני נוער במצבי סיכון מורכבים.
השתתפות בני נוער (פוגעים ונפגעים) בתהליכי צדק מאחה | עו"ד טל כהן טביבי, דוקטורנטית בתוכנית לזכויות ילדים ונוער, מרכז מינרבה לזכויות אדם, האוניברסיטה העברית.
איך מייצרים בחירה בתוך מסגרת נעולה? מתבגרים במעונות נעולים מפרשים את חווית הנעילה במעון | מיכל לבס, דוקטורנטית חוקרת תהליכי גיבוש זהות של מתבגרים במעונות נעולים, בר אילן.
מניעת אלימות בזוגיות בקרב בני נוער – מטא-אנליזה של יעילות תוכניות ומנגנוני שינוי | דאנה כהן, דוקטורנטית, ביה"ס לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית.
מי שומע את הנוער – מיצוב זכות ההשתתפות של נוער בשיח על אלימות ופשיעה בחברה הערבית | נור אבראהים, עו"ד, רכזת תחום החברה הערבית, המועצה לשלום הילד.
מושב 3
קצוות רופפים – מה קורה לתופעות קצה במצבי קיצון?
יו"ר המושב: ד"ר הדס מור, חברת סגל בבית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית באוניברסיטה העברית, מנהלת אקדמית של תחנת הכח לא.נשים חסרי בית.
לאור שינויים והתפתחויות חברתיות בשנים האחרונות, ובכלל זה, משברים חברתיים רחבי היקף, אנו עדים להחרפה של תופעות קצה בקרב צעירים וצעירות בישראל שעוד קודם היו במצבי הדרה חברתית. חסרות וחסרי בית, הישרדות ברחוב, זנות, והתמכרויות שהולכות ומקבלות ביטויים חדשים.
כך, תופעות שנתפסו כשוליות, מרוחקות או שייכות ל"קצה" עברו בחמש השנים האחרונות לקצוות חדשים ומודרים יותר, כשהשירותים עבור האוכלוסיות הפכו לפחות מונגשים ומותאמים.
מושב זה מבקש להתבונן בתופעות הללו דרך ארבע נקודות מבט משלימות: קול יצירתי ואנושי מתוך הסרט "פרח" של אנה ים, מבט מחקרי-אקדמי על תופעת חסרות הבית מפי ד"ר הדס מור, עדות חיה מהשטח של עובד עלם וצעירה המתארים את הרחוב בשנתיים האחרונות, ופרספקטיבה מקצועית של המרכז הישראלי להתמכרויות על המעבר של תחום ההתמכרויות מהקצה למיינסטרים.
דרך החיבור בין סיפור אישי, ידע מחקרי, ניסיון שטח וניתוח מקצועי, המושב מבקש לשרטט תמונת מצב עדכנית, מורכבת ומטרידה ובעיקר לעורר חשיבה מחודשת על האחריות המשותפת שלנו כחברה וכאנשי מקצוע אל מול מציאות שמשתנה במהירות תוך חשיבה על דרכי פעולה אפשריות.
ממקור ראשון – השפעה של שגרת חירום לאומית על חייהם של חסרי הבית | גיטי שטרנגר מומחית מניסיון, בוגרת עלם, שחר וילנר, רכזת איתור וקשרי קהילה, "גלגל" לצעירות חסרות בית, עמותת עלם.
כשגם השוליים מתפוררים: חסרי וחסרות בית בזמני משבר קיצוני| ד"ר הדס מור.
כיפה אדומה בתל אביב – על רחוב, חסרות בית וצעירים בקצה | אנה ים, יוצרת דוקומנטרית, במאית הסרט "פרח".
כבר לא בשוליים – שימוש בחומרים והתנהגויות ממכרות בקרב בני נוער | אלעזר גלזר, עו"ס, MSW, מטפל ומנחה בקמפוס ICA, המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש.
מושב 4
לישון בלי לחלום – התמודדות החברה הערבית מול משבר האלימות.
יו"ר המושב: עו"ד ראויה חנדקלו, מנהלת ארגון אילאף – המרכז לקידום ביטחון בחברה הערבית.
האלימות הגואה בחברה הערבית אינה עוד אירוע חריג – היא הפכה לרקע קבוע לחיי היום־יום של בני נוער, צעירות וצעירים. מציאות של פחד מתמשך, חשיפה לאלימות, היעדר תחושת ביטחון וקיצוץ/ היעדר מענים ציבוריים, מעצבת דור שלם הגדל בתוך אי־ודאות מתמשכת. באמצעות פאנל מומחים המושב יבקש להעמיק בהבנת חוויית החיים של בני נוער, צעירים וצעירות בתוך מציאות זו, לבחון את מצבי הסיכון מנקודת מבט הצטלבותית, ולהציג את ההשלכות הרגשיות, החברתיות וההתנהגותיות של החשיפה לפשיעה ולאלימות.
באמצעות נקודות מבט מהשטח, מהמחקר ומהמדיניות, ידונו הדוברים והדוברות בהשפעות המשבר על בני נוער – הן כקורבנות, הן כעדים והן כמי שעלולים להישאב למעגלי פשיעה – ויציגו מענים קיימים וחסמים מערכתיים. המושב יאיר את הקשר בין הפקרה תקציבית, שחיקה של מערכות התמיכה, והעמקת הסיכון בקרב הדור הצעיר, לצד הצגת קולות מהקהילה ותובנות לעיצוב מענים מותאמים, רגישים הקשר, ומבוססי מציאות.
בין אלימות, שגרה ופחד – חוויות של בני נוער מהחברה הערבית בעידן של אי־ודאות מתמשכת | אחמד תיתי, רכז ארצי תוכנית אמ״ל ורכז תוכנית סיכויים בנצרת ועכו לנוער עובר חוק.
מצבי סיכון בקרב צעירים וצעירות ערבים בישראל – מבט הצטלבותי | רובא אבו ראס מוגרבי, דוקטורנטית, בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל אביב.
בני נוער בחברה הערבית בצל משבר הפשיעה – השפעות החשיפה לאלימות ומענים מותאמים | מחמוד מצארווה, רכז ניידת עלם ואחמד ג'אבר, מדריך ניידת עלם כפר קרע.
בין הפקרה תקציבית לקריסה חברתית – נוער וצעירים בחברה הערבית בצבת של אלימות גואה וקיצוץ במעני החלטה 550 | ד"ר יעקוב ג'נאיים, מומחה תחום דור צעיר, מנהל פרוייקט הדיגיטל הממשלתי בחברה הערבית.
בצל הפשיעה – מבטם של גברים מהחברה הערבית על החשיפה והמעורבות שלהם בפשיעה בגיל הנעורים | אמל חטיב, עו"ס במנהל לשירותים חברתיים, עכו.
14:30
מליאת סיכום.
בין מגע אנושי למגע אלגוריתמי: ההווה והעתיד של סיוע מקוון לבני ובנות נוער.
ארגונים רבים פיתחו בשנים האחרונות צ'אטים מקוונים לסיוע לבני נוער במצבי סיכון, מצוקה ופגיעה. אך עם הכניסה של הבינה המלאכותית הולך וגובר השימוש בה לצורך תמיכה נפשית, ייעוץ ופיתוח קשר רגשי. האם הצ'טים של הבינה המלאכותית יחליפו את הצ'טים האנושיים? מה ההבדל בסוג התמיכה שהם מספקים? מה המשמעות של המימד האנושי אל מול המימד המלאכותי בתקשורת עם בני הנוער? האם יש לראות זאת כפתרונות מתחרים או משלימים? מתוך שיח עם נשות שטח ממוקדי סיוע לבני נוער במצוקה, מפתחים וחוקרים מעולמות הפסיכולוגיה והטכנולוגיה נדון במתח, בסכנות ובהזדמנויות שמציע עידן של אפשרויות סיוע אנושיות ומלאכותיות מרובות.
מנחה: ד"ר הדס צור, ראש המעבדה לאלימות, מרחב ודיגיטציה, המחלקה לקרימינולוגיה, אוניברסיטת בר אילן.
פאנל בהשתתפות:
מיקה נטוביץ' מנצור, מנהלת מחלקת הסיוע ומנהלת '1202 קולמילה', מרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית השרון.
מיה מגנט, מנהלת מרחבים דיגיטליים, עמותת עלם.
פרופ' ענת שושני, אוניברסיטת רייכמן, פסיכולוגית קלינית, חוקרת, מומחית בעולם בתחום הפסיכולוגיה החיובית חוסן וטכנולוגיה. פסיכולוגית ראשית בחברת קאי.
אלכס פרנקל, מייסד,שותף ומנכ"ל חברת Kai.ai, פלטפורמה חדשנית המשלבת בינה מלאכותית ותמיכה אנושית להתפתחות מקצועית ואישית לעובדים בארגונים.
שלומית הברון, מנכ"לית "מידע אמין על מין" ומרכז הייעוץ "המצפן".
15:30
סיום.